תובנה שמלווה אותי בזמן שאני סופ"ש שלם מנסחת את הפוסט הזה.
פוסט של אמהות, הציפיות מעצמנו שהכל יהיה by the book.
Who wrote this book
הדמיון, החברה, אמונות מאמהות וסבתות
להניק לא להניק ,אשמה שלא הנקתי כי הוא נולד פגון ואותה הנקתי שנה כי היא היתה מוכנה.הכאב הראשוני כמו ביס מערפדה כשניסיתי בפעמים ראשונות והשמחה שנעזרתי בחברה ויועצת הנקה ולאחר מכן זה זרם כמו החלב שיצא ממני.
החלב חמוץ כשאת במחזור החלב זורם כשאת שמחה תאכלי שיבולת שועל וחילבה .כל העצות מכל מיני מנוסות למיניהן שבסוף את לומדת להקשיב לעצמך ולתינוק/ת שלך.
האשמה שנלווית לפורמולה שהכנתי לו במקום אוצר הטבע שהיה בי ולא הושמש..
להיות שלמה באמהות, להיות שלמה אחרי 2 ניתוחים קיסריים ,להיות שלמה עם תחת קדמי ואגן שהתרחב לו ,משקל שסירב לרדת עד לפני שנה ואני אמא כבר 13 שנים ורק לאחרונה נשר ממני .שיער שנשר שיער שלא צומח כבר 13 שנה מעבר לקו הסנטר.
להיות שלמה לא מושלמת!! לאהוב את עצמי ולקבל את היש ואת מה שכנראה אף פעם לא אהיה ולהיות בהודיה..
אני כאן לתעד את הרגעים הקסומים גם כשאתן עם עיניים נפוחות ומחוסרות שעות שינה, גם כשהוא מצמיח שיניים ונגס חזק בשד, גם כשמצפים ממך לחזור ולתפקד מהר כאשה אמא ולהתאפר כאילו לא עבר עלייך לילה מאתגר.אני כאן לתפוס את החיבור הנשמתי שלך עם האוצר שלך ,בבית שלך ,בגינה בכיסא הנדנדה ,במיטה שלך מניקה עם שיער דביק או חפוף זה תלוי כבר בך.
אני כאן לשקף את האור והצל שיש בתוכך ,טשטוש בהירות צבעוניות כל מה שתרצי לתעד אני כאן
ללוות להקשיב להאיר ולתפוס רגעים קטנים של אושר רגעים של הנקה או חיבור בבקבוק, נדנוד ועירסול.
צילומי הנקה/אמהות ומשפחה מזוית אחרת מזוית של אמא אשה וצלמת הוליסטית